אודות מעיין ברוך
קיבוץ מעיין ברוך שוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר.
הקיבוץ הוקם סמוך למפגש הגבולות ישראל־סוריה־לבנון, על אדמת המושב חַמַרָה שנִנטש במאורעות תל־חי. המייסדים היו בני שלוש קבוצות שנפגשו בהכשרה בכפר גלעדי:
הכשרת פלמ”ח יוצאי תנועת הנוער התנועה המאוחדת
הכשרת “הבונים” מארצות ־הברית, מהם פעילים בהעפלה וגרעין “חיילים־חלוצים”, שהתארגן בצבא הבריטי מחיילים יהודים מדרום אפריקה במלחמת העולם השנייה.
בהמשך נוספו השלמות מן “התנועה המאוחדת” ולימים מן “הנוער העובד והלומד”, וכן משפחות ובודדים מהארץ ומחו”ל.
היישוב נוסד ב־11 במרץ 1947, כחצי שנה לפני מלחמת העצמאות, ונקרא על שם ברוך (ברנארד) גורדון, ציוני מדרום אפריקה שציווה את כל רכושו לקרן הקיימת. הקיבוץ השתייך תחילה לקיבוץ המאוחד, אחר כך לאיחוד הקבוצות והקיבוצים (“האיחוד”), עתה לתנועה הקיבוצית המאוחדת.
היישוב נוסד ב־11 במרץ 1947, כחצי שנה לפני מלחמת העצמאות, ונקרא על שם ברוך (ברנארד) גורדון, ציוני מדרום אפריקה שציווה את כל רכושו לקרן הקיימת. הקיבוץ השתייך תחילה לקיבוץ המאוחד, אחר כך לאיחוד הקבוצות והקיבוצים (“האיחוד”), עתה לתנועה הקיבוצית המאוחדת.
החברה בקיבוץ רבגונית במוצאה ובאופייה, גאה במיזוג הגלויות המוצלח (חברים נולדו ב־33 ארצות שונות, כמחציתם יוצאי ארצות אסיה ואפריקה), עם השפעות חזקות במיוחד לקווי־אופי ישראליים ואנגלו־סכסיים (ארצות הברית ודרום אפריקה).
מהקיבוץ נשקף נוף מרהיב של עמק החוּלה וההרים המקיפים אותו: הרי נפתלי בגליל ממערב, מורדות הגולן מדרום־מזרח, ומעל לכל החרמון מצפון־מזרח. הגינון נאה ומטופח, ומשולבים בו פסלים של האמן דוד פיין, חבר הקיבוץ.
אמנים חברי הקיבוץ התפרסמו בעיקר בפיסול ובספרות. הסופר אמנון שמוש, שהיה ממייסדי הקיבוץ ומתגורר בו עד היום, עסק בחיי הקיבוץ בחלק מיצירותיו. שגרה ברוכה של חיי חברה ותרבות מתבטאת בין היתר בשמירה על הנוהג לחֹג – הן אירועים חברתיים (חתונה, בר־מצווה) והן את מועדי ישראל – במסגרת הקיבוץ כולו ובתוכנית מקורית בכוחות מקומיים.
בשני העשורים האחרונים עבר הקיבוץ מגמות הפרטה בכלכלה, בחברה ובתרבות.
בשנת 2005 החלה תכנית להרחבה קהילתית של היישוב ובשלוש השנים האחרונות הקיבוץ קולט בני ובנות הקיבוץ שהחלו לחזור אליו ונוספו אף שפחות שאינם בני הקיבוץ עצמו.
