בן משה יונתן – תניק

נולד בדגניה בכ”ג אב תרפ”ו – 3 באוגוסט 1926

נפטר בי”ג ניסן תש”פ – 7 באפריל 2020

תניק – בנם של פנינה ומשה קיפניס, אחיהם של ריבה הבכורה ואסף בן הזקונים.

שנות ילדותו עברו עליו בחברותא עם בני דגניה שלאו דווקא הלימודים היו בראש מעייניהם וכבר בכתה י’ זנח את לימודיו והשתלב בעבודה.

בשנת 1946 התגייס לפלמ”ח ובקרבות מלחמת השחרור נלחם באזור ירושלים במסגרת חטיבת הראל, שם גם שינה את שם משפחתו מקיפניס לבן-משה בעקבות פקודה לעברת את השמות.

בשנת 1948 עם הקמת צה”ל שובץ בפלוגת הסיירים של גד’ 13 בחטיבת גולני והשתחרר רק ב-1952. כשחזר הביתה השתלב בעבודה בברכות הדגים וארגן בנאמנות את טיולי הנוער. יחסו המיוחד לבעלי החיים הוציא אותו מהבית לבית ברל כדי לטפל שם בפינת החי בהנחייתו של משה דור.

בשנת 1960 נשא תניק לאשה את נינה בת דגניה ונולדו להם : נגה, גילה, איתי ותרצה.

ב-1967 כשדגניה החליטה על הקמת  מפעל התעשיה “טולגל”, יצא להשתלמות בת”א ושנים רבות התמיד בעבודה במפעל. בשנות ה-70 הקים את חוג הצפרות שהפך להיות חוג חברתי שבכל יום ששי התכנס ליציאה למקווי המים בסביבה לצפות בצפרים ולשתיית קפה עם השקיעה.

תניק היה מעורה בחיי הקהילה, היה חבר הועדות השונות ובין השנים 1972 -1974 נענה לבקשת ועדת המינויים של דגניה וכיהן כמזכיר.

התעניינותו בטבע, באמנות, בהיסטוריה, באסטרונומיה וגם בספורט הובילו אותו להקמת ספריית וידאו גדולה שכללה סרטים בנושאים הנ”ל ושרתה שנים רבות את החברים, אם בהשאלת קלטות או בשידורים שהיה מעביר בטלוויזיה דרך ערוץ דגניה.

נזכור את תניק כחובב טיולים, טבע וארכיאולוגיה, נזכור אותו כאיש אוהב ספר וכמי שקבל מאביו את העיקרון : מותר להתאכזב, אסור להתייאש !

השאיר אחריו את אשתו, ילדיו ובני משפחותיהם. שבועיים לאחר מותו נפטרה נינה אשתו.

 

 

יהי זכרו ברוך

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן